מתוך אוסף לאומי- תנועה ציבורית. צלם: כפיר בולוטין

אוסף לאומי של קבוצת תנועה ציבורית הוא אירוע רב תחומי, המשלב מחול, תאטרון, מיצג ואמנות.  הקבוצה משתמשת באוסף המוזיאון המכובד באופן אחר ומעורר. הקופסא הלבנה והסטרילית, על אכסדראותיה, האולמות, המרפסות והמחסנים הופכים לבמה לביטוי אמנותי יצירתי, דרכו החלל הופך למגרש משחקים לפרפורמנס וקהל. השימוש הייחודי בחלל המוזיאון ובגוף הרקדנים הוא כה שונה שהייתי ממשילה אותם לפעילות של פילים (רזים) בחנות חרסינה.

את פני הקהל שקנה כרטיסים למופע מקדמת קבוצת רקדנים הצועדת במארש ומצעידה את הקהל בעקבותיה. הרקדנים לבושים בתלבושת המזכירה את התלבושת הייצוגית של חיל הים ומפליאים בצעדיהם הקלים. בשלב זה כבר מובן  שאנו מצויים בסוג של מופע מחול ולאו דווקא בסיור אמנות. הובלנו, אל חדר המשחזר במדויק את הכרזת המדינה בביתו של מאיר דיזנגוף ראש העיר תל אביב . מדריך חביב מסביר לנו שזו הפעם הראשונה מאז 1948 שהחדר על הציורים ששכנו בו ביום הכרזת המדינה שוכנים באותו חלל וכי באותו זמן שכנו בביתו של דיזנגוף למעשה שלוש ישויות: מוזיאון תל אביב, ביתו של דיזנגוף וחלל הכרזת המדינה. ההרצאה הקצרה מסתיימת בהרמת כוסית של יין איכותי ובסופה מתרחשת הפתעה תיאטרונית (לא רוצה לקלקל לכם). הציורים היפים מתארים יהודים אומללים באירופה,  במיוחד נגע ללבי הציור "אחרי הפוגרום", המציג משפחה המחזיקה תינוק, המצויה במצב של הלם. הצייר לכד היטב כל כך את הבעותיהם של אנשים שעברו טראומה. עיניהם גדולות ונעוצות בנקודה במרחב בסוג של ריקנות, הם מצטופפים האחד אל השני ומחבקים את התינוק בהלם מוחלט. הציורים מזכירים שוב כי למרות כל אי הנחת מהמצב הכלכלי במדינה, השלטון המושחת, וכל הג'אז הזה היהודים היו מאד אומללים באירופה וכאן למרות החיים הקשים אנו לפחות חופשיים ועצמאיים.

מתוך אוסף לאומי- תנועה ציבורית. צלם: כפיר בולוטין

לאחר המפגש ב"חדר הכרזת המדינה", הקהל מובל על ידי הרקדנים בחללים רבים נוספים של המוזיאון. בכל חלל מתרחשת פעולה תנועתית המערבת את אוספי המוזיאון ואת הקהל. כדי לא לקלקל עבורכם את הצפייה במופע לא ארחיב מה קורה בכל חלל, אציין רק שמחדר הכרזת המדינה עוברים למחסנים, משם לקומה השנייה ותצוגת הקבע, "נכלאים" במרפסת כדי לראות קטעי מחול מגבוה, ולבסוף מובלים אחר כבוד אל אחורי המוזיאון וצופים ברקדנים מחוללים מחוץ לו, לקולו של השיר המצויין של "ראשים מדברים"- Burning Down The House  ומקנחים בקרדיטים בלי קידות. הכל עשוי במקוריות, במחשבה רבה, במקצועיות ועם רצון כן לחדש. זה מצליח! הקהל מוצא בעל כורחו מאיזור הנוחות שלו כצופה פאסיבי ומשתתף באירוע פרפורמטיבי. בזכות המופע אומר שבניגוד לאירועים המשתפים קהל שראיתי בעבר, השיתוף נעשה בצורה המכבדת אותו ומשאירה אותו מעוניין, עירני אך לא מוטרד פיזית (רק מחשבתית ורק לאחר המופע).

המסר הפוליטי, המדיני המועבר באמצעים כל כך ורטואוזיים בעבורי הוא כזה: עבדנו כל כך קשה להקים את המדינה, אנחנו שומרים עליה מאד בקפדנות באמצעות מישטור קפדני של אזרחיה- הקהל שצפה במופע, תוך משטור אמור ליהנות מדי פעם אך עליו להיות ממושמע, אחרת המופע לא יוכל להימשך, על הקהל או בהקבלה, העם להשתתף במבצעים צבאיים, להיכלא לפעמים, אך גם להתרשם תוך כדי, מיכולתם הוירטואוזית של "הרקדנים" או בהשאלה מנהיגינו. אלה מיוצגים גם באמצעות צווי שעה מסודרים ומפורטים לעילא ולעילא העוסקים באחריותה המופתית של המדינה על אוצרות האמנות היקרים המצויים במרתפי המוזיאון. בסופו של דבר מה שנותר לקהל הכלוא  המתפעל לעשות, הוא לראות כיצד הרקדנים הראשיים, כלומר מנהיגינו שועטים אל מול עינינו, ללא יכולת השפעה שלנו, להחריב את הבית הלאומי שנבנה בדם, יזע ודמעות.

שם המופע: אוסף לאומי של תנועה ציבורית מטעה מאד, הלכתי למופע כיוון שהוזמנתי, וייתכן שהייתי מפסידה אותו בגלל השם "הלא סקסי" והמטעה שלו. נשמע כמו משהו פוליטי וכבד , בפועל כלל וכלל לא. מדובר מופע מעניין,  אינטלקטואלי, עכשווי מאד ולגמרי מפתיע.

המופע על המשתמע ממנו, מתקשר היטב עם סופי השבוע האחרונים והההפגנות נגד מתווה הגז. אלפי  אנשים יפים ואכפתיים המתאספים למחות על "הריקןד" של מנהיגינו ולהתנגד למישטור שלנו- הקהל. כולי תקווה שזה,  שבנה ובונה  את המדינה תוך הקרבה, יצליח להשפיע על "הרקדנים" במציאות ולא רק יצפה באדישות בהחרבת "האוסף הלאומי" קרי המדינה שלנו. של כולנו.

למנהיגינו, הייתי מזכירה שישראל אכן עשויה להיות משולה לחנות חרסינה, ולתנועה ציבורית ומוזיאון תל אביב הייתי אומרת שמגיע "בראבו" גדול על מופע מושקע, בינתחומי הפורץ את גבולות המדיה השונים שבהם הוא פועל ואת גבולות התצוגה במוזיאון.

*על תנועה ציבורית: בעקבות הדינמיקה הפוליטית של המרחב הציבורי תנועה ציבורית היא גוף מחקר ופעולה שהוקם ב­2006 על ידי עומר קריגר ודנה יהלומי, אשר עומדת בראש התנועה מאז 2011. התנועה לומדת ומייצרת כוריאוגרפיות טקסיות (פומביות או סמויות) ובוחנת את האפשרויות הפוליטיות והאסתטיות הטמונות בקבוצת אנשים שפועלת יחד.

אתר הקבוצה:http://www.publicmovement.org/he/

לאתר מוזיאון תל אביב ומועדי הפרפורמנס:

http://www.tamuseum.org.il/he/exhibition-category/current-exhibitions