סרט ממש מדהים ביופיו ובחוויה שהוא מעביר את הצופה! מומלץ ביותר!
"האגר- ארץ" הוא סרט אפי בסגנון הוליוודי , סרט בקנה מידה של אקסודוס, זהו למעשה אקסודוס החדש, לא עם פול ניומן אלא עם שחקן אתיופי כהה עור. לא משה שמוביל את בני ישראל אלא המוסד שעוזר להם לעבור את המסע במדבר.
זהו סרט המספר את סיפורה של משפחה אתיופית הכוללת אב, אם, שני בנים ובת. בישוב שבו הם חיים באתיופיה מתכוננים רבים לעליה לארץ ישראל, רק האב, שיש לו צאן ומקנה רב לא מעוניין לעזוב את הכפר ואת הרכוש שלו. החלטתו משתנה כאשר אחד מבניו הורג בשוגג את בנו של חברו הטוב. בכפר נהוגה נקמת הדם ומפחד שיהרגו אותם הוא משחרר את אשתו וילדיו לצאת לדרך לארץ ישראל. ביום העזיבה, במפתיע בן אחד מתגייס לצבא והאב נשאר לבד בכפר. בכלל, הסיפור מפותל ורב הפתעות ושיאי מתח. כידוע בסוף מגיעים יוצאי אתיופיה לארץ, לא יודעת אם זו הארץ המובטחת עבורם בסופו של דבר … אבל אין לדעת גם מה היה עולה בגורלם באתיופיה, שם השלטון אינו יציב וחיי אדם אינם שווים הרבה.
את הבמאי שמואל ברו זכיתי להכיר ב"מרכז האתני הרב תחומי ענבל", שאותו ניהלתי, ובו נערכו אירועים רבים בנושא יהודי אתיופיה ועבורם. שמואל היה (והינו) הסטנדאפיסט הידוע ביותר בקרב יוצאי אתיופיה. גם בעברית הוא מצחיק מאד!
הנושאים שלו קשורים להתאקלמות של יהודי אתיופיה בישראל, להבדלים בינם ובין הישראלים הילידיים ובהווי החיים של יוצאי אתיופיה בישראל. מאז ומתמיד מנסים הוא וחבריו להגיע לקהל הפראנג'ים (קהל שאינו אתיופי), שלא ממש סופר אותם. הפסד גדול לפראנג'ים!
מכל מקום, במרכז האתני הרב תחומי, שמענו את סיפורה של העליה הזו דרך המסע המסוכן והמבהיל בסודן, אך, אף פעם לאורך כל הערבים האלה לא הצלחתי להתחבר ולהבין את הסיפור הזה כפי שקרה לי בסרט הזה של שמואל ברו. הוא פשוט עושה לסיפור של יוצאי אתיופיה את מה שרשימת שינדלר עשתה לשואה.
הסרט, מצולם בצורה פשוט מדהימה על ידי 4 צלמים שונים, אך את עיני לכדה במיוחד שמו של איציק פורטל, צלם מחונן שצילם גם את "חג שמח מר מוגרבי" "אביבה אהובתי", "באבא לובה" ועוד, בסרט הזה הוא מציג צילומי רחף של אתיופיה, צילומים יפהפיים של הארץ הירוקה והפורה הזו. בימוי השחקנים נפלא, וכך השחקנים מצליחים להעביר את הסיפור, את הדילמות המוסריות, את הווי החיים באתיופיה ואת המנהגים של יוצאי אתיופיה בצורה נהדרת.
התסריט שכפי שהבנתי משיחה עם שמואל עבר שינויים רבים, הוא לבסוף תסריט מהודק, שאינו משאיר את הצופה משועמם ולו לדקה אחת.
ההפקה גם היא, הפקה מורכבת ביותר אך עשויה לעילא, באופן שהמאמץ הכביר אינו ניכר בה. זהו סרט שהחל להתהוות לפני כעשרים שנה, צולם במשך 5 שנים והגיע לסיומו רק בימים אלה.
אומרים על יוצאי אתיופיה שהם מאחרים, והאמת אם קבעתי עם יוצא אתיופיה פגישה בשעה אחת, לא מן הנמנע היה שיגיע בארבע. אבל, אם זו התוצאה, שווה לחכות!
הסרט זכה בפסטיבל חיפה בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס הצילום. הזכייה הזו מקנה לו את הזכות להיות מועמד לאוסקר, אני רוצה להאמין שהוא ייבחר לייצג את ישראל בכבוד. זה יהיה מאד ראוי!
קרדיטים: בימוי ותסריט: שמואל ברו | מפיקים: גיל רועה, שמואל ברו – זדפילמס וליו הפקות | ניהול הפקה ועוזרת במאי: נגסטיי נורית ברו | שחקנים: דמוז גושמה, יאבסירה טקלו גבריי, מסרת היות, יובל סגל, רות אסרסאי, אבינו ברו, מתיאס ביוהו, צ'אנלאוו דנ'אוו ז"ל ושחקנים נוספים | צילום: איציק פורטל, אורי אקרמן, רן אביעד, יורם מילוא | עריכה: יונתן אמיר, יצחק צחייק, אמיר סטולר | ארץ צילום: ישראל ואתיופיה | שפות: עברית, ערבית, אמהרית | משך הסרט: 87 דקות | בתמיכת: המיזם המשותף קרן גשר לקולנוע רב תרבותי ואביחי, קרן יהושע רבינוביץ', לאמנויות – פרויקט קולנוע, מפעל הפיס.
- הסרט יצא להקרנות מסחריות במהלך שנת 2027.
